שהלב פצוע / רותם יוניוב (בת דודה)
רחל היום היה לך אזכרה אני ממש עצובה
זה לא ניתפס לי במוח שיותר אני לא יראה אותך
בתחילת היום לא הייתי כולכך עצובה חשבתי עלייך הרבה
אבל לא בכיתי..גם באמצע היום אבל עכשיו שאני כותבת את זה ומרגע זה אני מתחילה לבכות "הדמעות זולגות מציפת את כול
כולי...אני מאוד מתגעגעת אלייך ומנסה לחשוב שאולי את עוד חייה וזה כמו בסרטים שהנערה לא באמת מתה אבל אין זה לא נכון.
עכשיו שעבר 11 חודשים מאז שנפטרת התחלתי להפנים
שאת לא חייה את פשוט לא נמצאת בעולם הזה העולם מלא יסורים הזה. את בעולם שטוב לך עולם גן עדן..והתחלתי להפנים
שאולי אני לא רואה אותך אבל את תמיד איתי
את עוזרת לי בכול,את החברה הכי טובה שלי והבת דודה הנפלאה שלי ...שאני כולכך אוהבת אותך ושאני יאהב גם בעוד מליון שנה..שאת שומרת אליי ויותר בחיים אני לא צריכה לפחד כי אני יודעת שכמוך יש רק אחד גם אם את לידי וגם אם לא
ותזכרי שבחיים אני לא ישכח אותך ולא את החיוך שלך
את השמחת חיים שלך ואת חרוטה בליבי ואף אחד לא יוכל
להוציא את החריטה הזאת מהלב שלי!!
לא נותר דבר
מלבד הגעגוע
הזמן עובר לאט לאט
שעה, שבוע
כבר שנה כמעט
והעולם רגוע
ורק קולי זועק עכשיו
תגיד מדוע
הייתי בגן עדן
ועכשיו הלב פצוע
וזה סיפור כל כך ישן
וידוע.
מה שהיה לא יחזור עוד לעולם
זה כואב לי בלב כל יום
מחשבות שעולות
לא נותנות לי בשקט לחיות
זה אולי יותר מסתם משבר
זה גורל שנפל עלי
החיים היפים
פשוט התנפצו
לאלפי רסיסים
הכאב שבליבי
זה כאב
שאיש אינו שומע
די - עד מתי אלוקי
יגור העצב בתוכי
הכאב שבליבי
הוא כאב שבנפשי פוגע
די - כמה עוד אלוקי
לא רוצה להיות לבד
הרחוב נדם מבני אדם
אף אחד לא מבין אותי
ומחר זה עוד יום
יום רגיל וכמעט שגרתי
אם בשמיים נשמע קולי
ורק ממעל יבוא עזרי
אדון עולם תחוס עלי
אני בוכה לך
אוהבת אותך מאוד רותם!
|
