כמה מילים, שהיה קשה לי להוציא... / עמית שטיינהרט (חבר)
רחלי, הזמן עובר, ימים, חודשים, שנים.... הלב שלי עוד כואב. אני זוכר את הפעם האחרונה שראיתי אותך, בדבלין ביום הולדת שלי. המסורת שלנו נמשכה, לחגוג ימי הולדת יחדיו :) החיוך שלך... האיר את החושך שהיה בתוכי. הצחוק שלך... היה המוזיקה שלי. החיבוק שלך... היה הכל בשבילי...
היית, את עדיין, ולנצח תישאי החברה הכי טובה שלי!
לא אשכח את הזמנים הטובים שלנו יחד, כבני זוג וכחברים טובים. עזרת לי לעבור את הרגעים הקשים בחיי. היית שם לצידי שכבר אני עזבתי את עצמי.
ביום שבו טסת, לא אמרתי לך שלום, לא נפרדתי ממך כמו שצריך... זה רודף אותי עד היום...
אנצל הזדמנות זאת, מולך, לידך.... לומר לך רחלי, אני אוהב אותך! עמית.
|
